אחת הסוגיות שהכי מטרידות אותנו בעולם הטבעונות והצמחונות, היא הנושא של ויטמין B12. בשיחות עם חברים שמתעניינים בבריאות, אני תמיד נשאלת "רגע, ומה עם חוסר ב-B12? לא חסר לך?" אז החלטתי לחלוק איתכם את כל מה שלמדתי במהלך השנים האחרונות. מתברר שיש הרבה דברים שפשוט לא מספרים לנו!
מהו בעצם ויטמין B12?
בואו נתחיל מההתחלה. B12 הוא אחד מקבוצת ויטמיני B, אך יש לו תפקיד מיוחד במינו. הדעה הרווחת היא שהוא נמצא רק בבשר ובמוצרי חלב, אבל האמת מורכבת יותר. המקור האמיתי של B12 הוא באדמה – הוויטמין מיוצר על ידי חיידקים שחיים באדמה עשירה. בעלי חיים שאוכלים עשב ומלחכים אדמה צוברים את החיידקים האלה בגופם, וכך הוויטמין מגיע בסופו של דבר למוצרי החלב והבשר שמגיעים לצלחת שלנו.
עובדה מפתיעה שמעטים מכירים: גוף האדם עצמו יכול לייצר B12! במעי הגס שלנו חיים חיידקים שמייצרים את הוויטמין הזה כתוצר לוואי של פעילותם.
למה פתאום כולם חסרים ב-B12?
כאן מתחיל להתבהר הפאזל המסתורי. אם בני אדם יכולים לייצר את הוויטמין בעצמם, איך ייתכן שיש כל כך הרבה אנשים הסובלים ממחסור? התשובה מפתיעה ואף מטרידה.
אורח החיים המודרני פשוט משבש את היכולת שלנו לייצר ולספוג B12 כראוי. כוס קפה בבוקר? פוגעת בייצור B12. כוסית יין בערב? גם היא. תה ירוק שנחשב "בריא"? אותו דבר. וזה עוד לפני שמזכירים את האנטיביוטיקה שלוקחים במקרה של מחלה, שממש משמידה את החיידקים הטובים במעיים.
ואז יש את המטבח המודרני – שום, ג'ינג'ר, תבלינים חריפים… כולם טעימים וכולם מפריעים לייצור B12. רבים חושבים שהם עושים טוב לגופם כשמוסיפים שום לכל מנה, אך מי היה מאמין שזה דווקא עלול להזיק מבחינת ספיגת B12?
גם האדמה השתנתה. הירקות האורגניים של פעם גדלו באדמה עשירה בחיידקים. היום, אפילו מזון אורגני גדל באדמה "נקייה" מדי, חסרת החיידקים הטובים שנחוצים לבריאות. אז אפילו מי שאוכל סלט אורגני, לא בהכרח מקבל את ה-B12 שהיה מקבל לפני 100 שנה.
האם רק טבעונים וצמחונים בסיכון?
וכאן הנקודה שממש מפתיעה – לא! מחסור ב-B12 התגלה לראשונה דווקא אצל אנשים שאכלו בשר בכמויות גדולות. המחקרים מראים שמחסור ב-B12 נפוץ באותה מידה אצל אוכלי בשר ואצל טבעונים.
וזה נעשה אפילו אירוני יותר – היום חקלאים מזריקים B12 לפרות שלהם כי גם הן סובלות ממחסור! למה? כי הן לא אוכלות עשב מאדמה טבעית, אלא מקבלות מזון תעשייתי ואנטיביוטיקה. אז הבשר שאנשים אוכלים "כי הוא מכיל B12" מכיל בעצם B12 מלאכותי שהוזרק לפרה. יש בזה משהו אבסורדי, לא?
ובכלל, רוב האנשים בעולם המערבי כבר מקבלים תוספי B12 מבלי לדעת בכלל. אם תפתחו את ארון המטבח – דגני הבוקר, הלחם, הפסטה, הקורנפלקס… כולם "מועשרים" ב-B12. בעצם, אנחנו כבר חיים בעולם שבו כמעט כל מזון מעובד מכיל תוספת מלאכותית של B12. אז מי בעצם לא מקבל תוספים?
סיפורים אישיים וניסיונות אמיתיים
יש סיפורים רבים של אנשים שחיים שנים רבות על תזונה צמחית מלאה ללא מחסור ב-B12. למשל, ד"ר דאג גרהאם, אחד החלוצים בתנועת המזון הטבעי, חי כך יותר מ-32 שנה. הוא ממליץ תמיד להיבדק לפני נטילת תוספים, כי לדבריו, "אם תתחילו לקחת תוספים, הגוף שלכם עלול להפסיק לייצר B12 בעצמו ואז תהיו תלויים בתוספים לנצח".
רבים מופתעים לגלות שלמרות שנים של תזונה טבעונית מלאה, אין להם שום מחסור ב-B12. בדיקות דם קבועות, פעם או פעמיים בשנה, מראות רמות תקינות לחלוטין של הוויטמין, בניגוד למה שמצפים מהם.
איך לדעת אם חסר לכם B12?
חשוב להבין שמחסור ב-B12 לא מתפתח בן לילה. זה תהליך שלוקח שנים. אפילו אם יש מספיק B12 בגוף כרגע, הוא יכול להישאר במאגרים למשך שנה או יותר! אז אין סיבה לפאניקה מיידית.
הסימנים למחסור ב-B12 יכולים להיות מדאיגים: דמנציה, הפרעות פסיכולוגיות, עייפות כרונית שפשוט לא חולפת. יש מקרים מתועדים של אנשים שאובחנו עם דיכאון קליני, ובסופו של דבר התברר שהיה להם פשוט מחסור חמור ב-B12. ברגע שטופל המחסור, ה"דיכאון" נעלם כלא היה.
במקום לנחש או להיכנס לחרדה מיותרת, הדרך הטובה ביותר היא פשוט להיבדק. זו בדיקה לא יקרה וקלה לביצוע, שנותנת תשובה ברורה.
איזו בדיקה לעשות?
וכאן טמונה עוד הפתעה: הבדיקה הרגילה ל-B12 בדם אינה מדויקת דיה! היא יכולה להראות שיש הרבה B12 בדם, אבל היא לא בודקת אם הגוף בכלל יודע להשתמש בו.
הבדיקה המדויקת יותר נקראת MMA (מתילמלונית אסיד), והיא בודקת איך הגוף מנצל את ה-B12, לא רק את הכמות הקיימת בדם. אפשר לעשות אותה בדם או בשתן, אבל בדיקת השתן נחשבת למדויקת יותר.
הבדיקה פשוטה לביצוע – אפשר לקבל ערכה בדואר, למלא אותה בבית ולהחזיר. כעבור זמן קצר מקבלים תוצאות מפורטות שמראות במדויק את המצב. זו דרך מרגיעה לדעת שהכל בסדר או לזהות בעיה ולטפל בה מבעוד מועד.
ואם באמת יש מחסור?
אם בדיקה מגלה מחסור, אין סיבה להיבהל! מחסור ב-B12 הוא בעיה נפוצה ויש לה פתרונות פשוטים.
האפשרות המומלצת ביותר היא לקחת תוסף שנמס מתחת ללשון (לא לבלוע!). חשוב לבחור בצורה הנכונה – מתילקובלאמין (Methylcobalamin) ולא ציאנוקובלאמין (Cyanocobalamin). השם אמנם נשמע מסובך, אבל פשוט לזכור "מתיל", זו הצורה האמיתית והטבעית יותר שהגוף צריך.
יש גם אפשרות של זריקות B12, אבל לדעת מומחים רבים עדיף להימנע מהן אם אפשר. כל פעם שמחדירים מחט לגוף, נוצרת תגובה – הגוף חש מותקף! זה יכול ליצור דלקת מיותרת. אם אפשר להשיג את אותה התוצאה עם טיפות מתחת ללשון, למה לעבור הליך פולשני?
הכי חשוב – לטפל בסיבות השורש למחסור! מה גורם לו? אולי צריכה מוגזמת של קפה? אולי חוסר שינה? אולי עומס ולחץ מתמשכים? טיפול בגורמים האמיתיים יעזור לגוף לחזור לאיזון טבעי.
בשורה התחתונה
לאחר בחינת כל העובדות, המסקנה פשוטה – B12 הוא נושא שמדברים עליו יותר מדי ומבינים פחות מדי. זה לא עניין של "טבעונים מול אוכלי בשר", אלא עניין של אורח חיים מודרני מול הטבע.
אין משמעות הדבר שאף אחד לא צריך תוספי B12. יש אנשים שבהחלט נזקקים להם! אבל במקום לקבל את מה שאחרים אומרים כאמת מוחלטת, כדאי להיבדק, להקשיב לגוף, ולקבל החלטות מושכלות בהתאם לתוצאות.
ומי יודע, אולי גם אתם תגלו שלמרות שנים של תזונה צמחית, ה-B12 שלכם בסדר גמור.