עמידות לאינסולין זה מצב מאוד נפוץ, רק שהרבה מהאנשים שהמצב הזה מתקיים להם בגוף, לא מודעים לזה. עמידות לאינסולין עבור מי ששומע על זה בפעם הראשונה זה מצב שבו הגוף מפריש המון מההורמון אינסולין, שתפקידו להכניס סוכר לתוך תאי הגוף לאגירה. כאשר אנו אוכלים ארוחה המכילה פחמימות, כמות הסוכר בדם עולה. הלבלב מזהה שכמות הסוכר בדם עלתה והוא מפריש הורמון בשם אינסולין לדם על מנת שיכניס את הסוכר לאחסון או לשימוש.
ככל שיש יותר סוכר בדם, מופרש יותר אינסולין, באיזה שלב התאים נעשים פחות רגישים לאינסולין והגוף צריך יותר מההורמון כדי להביא לאימפקט שקודם היה קורה בכמות קטנה יותר.

למה כמות גבוהה של סוכר לא יכולה להישאר בדם?

זה בגלל שזה מסוכן מאוד. תראו לאיזה מצבים מגיעים חולי סוכרת שרמות הסוכר בדם שלהם מאוד גבוהות. הדם נעשה סמיך יותר, לגוף הרבה יותר קשה לרפא פצעים, מה שיכול להוביל לקטיעות איברים. המערכת הנוירולוגית בגוף משתבשת, הראייה נפגעת עד לרמת עיוורון והמון סוכר בדם ממש יוצר השפעה רעילה על הגוף ומוביל לנזקים בלתי הפיכים.

זה כמו שאתם שומעים מוזיקה בווליום מסויים, אם תרימו את הווליום, אחרי כמה זמן, אם תנמיכו את המוזיקה, השמיעה שלכם תהיה פחות רגישה לצלילים חלשים לכמה זמן. שימו לב מה קורה לכם כשאתם במועדון או באירוע באולם, כשאתם יוצאים החוצה, השמיעה כאילו איבדה את הרגישות שלה לסאונדים שמסביב ואתם שומעים פחות טוב. זה מה שקורה עם התאים בגוף שכל הזמן יש סביבם אינסולין, הם נעשים פחות ופחות רגישים אליו ואז הלבלב מפריש יותר ויותר אינסולין על מנת ליצור את האימפקט הרצוי.

המצב הזה של עמידות לאינסולין היא התחלה של סוכרת ושל המון מחלות נוספות.

אז אם נסכם, עמידות לאינסולין זה מצב שבו התאים לא מגיבים בצורה טובה לאינסולין, מה שגורם ללבלב להפריש יותר אינסולין. המצב הזה לאורך זמן יכול להתפתח לסוכרת, והוא בסיס להמון מחלות נוספות. האגודה האמריקנית לסוכרת (ADA) מעריכה שקרוב ל -70% מהאנשים עם עמידות לאינסולין ובמצב טרום סוכרת יפתחו סוכרת מסוג 2 אם לא יעשו שינויים משמעותיים באורח החיים שלהם.

בנוסף, עמידות לאינסולין יכולה לעודד השמנה, טריגליצרידים גבוהים בדם, עלייה בלחץ דם, שחלות פוליציסטיות, כבד שומני, מעלה דלקתיות בגוף, אלצהיימר, מחלות לב, יכול לעודד יצירה של סרטן, מעלה נטייה לחרדתיות ולדיכאון ועוד…

מה גורם לעמידות לאינסולין?

אז כמו שרמזתי לכם קודם, עודף אכילה, תכיפות אכילה ותוכן המזון. זה יכול להיגרם גם מפחמימות שמתפרקות בגוף לסוכרים וכמובן ממתקים שגם הם נחשבים פחמימה.

זה רלוונטי במיוחד לסוגי פחמימה שמגיעים ללא סיבים תזונתיים, כמו קמח לבן, אורז לבן, פסטה לבנה וכמובן שגם ממתקים ועוד.

צריכה של פרוקטוז, שלא מגיע כחלק מפרי אלא כפרוקטוז מבודד להמתקה של מוצרים תעשייתיים. זה יכול להופיע גם בשם סירופ תירס, סוכר פירות, סוכר ענבים.

יש עוד משהו שחשוב לשים לב אליו, וזה רמת השומנים בדם, שגורמים לאינסולין להיקלט פחות טוב על ידי התאים. אם יש לכם שומנים גבוהים בדם, הרגישות של התאים לאינסולין יורדת והעמידות עולה וכמו שאמרנו, עמידות זה לא דבר טוב, אנחנו רוצים תאים רגישים לאינסולין.

עוד סיבה שנמצאה על ידי מחקרים, זה מזון עשיר בחלבונים, בעיקר אלה שמגיעים מעולם החי, בעייתיים גם כן, כי הם גם יוצרים מצב של עליית אינסולין בדם, מכיוון שהחומציות שהוא יוצר בדם והשומן שמתלווה אליו, גורם מחליש את הרגישות של התאים לאינסולין ומגביר את העמידות שלהם לאינסולין.

כאשר הסידן יוצא מתאי שריר, זה מגביר את הרגישות של התאים לקלוט לתוכם שומן, שהשומן עצמו סותם את הקולטנים של התאים לאינסולין, מה שגורם ללבלב להפריש יותר אינסולין, כי מבחינת אפקט של האינסולין הוא פחות טוב ממה שהיה אמור להיות מבלי כל השומן שחוסם את קליטת האינסולין בצורה טובה.

בנוסף, כשהשומן חודר לתאים, התאים מפתחים פחות קולטנים חדשים של אינסולין, מה שממשיך את הבעיה של העמידות ומקשה להגיע למצב של רגישות.

דבר נוסף שיכול ליצור את זה הוא חוסר פעילות גופנית. פעילות גופנית מעודדת רגישות של התאים וכאשר חיים בצורה לא פעילה, זה מועדד עמידות.

דלקתיות היא עוד גורם ליצירת עמידות לאינסולין. דלקתיות כרונית זה דבר נפוץ וזה משהו שבדרך כלל בבדיקות דם לא שמים לב אליו אם המדד של הדלקת לא גבוה יחסית.

לרוב האנשים יש רמה מסויימת של דלקתיות בגוף בעקבות מזונות שהם רגישים אליהם, או בעקבות מזונות מתועשים שיוצרים בגוף מצב דלקתי.

כמובן שזה רלוונטי גם למזונות מעולם החי שידוע שהם יוצרי דלקת בגוף ולכמויות גדולות של מזונות המכילים אומגה 6.

הפלורה במעיים– רוב אנשים לקחו אנטיביוטיקה באיזה שלב בחיים ולא תמיד יוצא לשקם את הפלורה של המעיים בצורה טובה. גם בעקבות תזונה לא טובה, יתכן והפלורה במעיים היא פחות טובה. חשוב לאכול מזונות המכילים סיבים על מנת ליצור פלורה תקינה ומשגשגת ובמידה ויצא לקחת אנטיביוטיקה, חשוב לשקם את הפלורה בעזרת קפסולות פרוביוטיקה ולא להסתמך על יוגורטים, מכיוון שרוב החיידקים מתים בקיבה בעקבות החומציות הגדולה שבה.

כאשר יש בעיה בפלורה של המעיים, יכולה גם להיווצר דלקתיות שמעודדת עמידות לאינסולין.

תסמינים למצב של עמידות לאינסולין:

שימו לב שאם אתם חווים תסמין אחד או שניים זה לא אומר בהכרח שיש לכם עמידות, אך תהיו ערים לכך.

שימו לב שאנשים עם עודף משקל נמצאים יותר בסיכון למצב של עמידות לאינסולין.

וגם אנשים עם שומן בעיקר באיזור הבטן, סביר שסובלים ממצב של עמידות לאינסולין.

אם בדרך כלל אתם לא שבעים אחרי ארוחות או מרגישים צורך במתוקים כל הזמן, יתכן גם כן שאתם על המסלול של עמידות לאינסולין.

כמות נמוכה של HDL וכמות גבוהה של טריגליצרידים בדם יכולה גם כן להעיד על נטייה לעמידות לאינסולין.

עייפות לאחר ארוחות, נטייה לדיכאון, לחץ דם גבוה, רעב רוב הזמן, קושי להתרכז, עליה במשקל וקושי להוריד אותו. השמנה בעיקר באיזור הבטן, נפיחות על בסיס קבוע, נטייה לדלקתיות, נטייה לסוכר גבוה בדם. סוכר מעל 90 מאותת להתחיל ליצור שינוי באורח חיים. (בקופות חולים 90 נחשב תקין).

במצב של עמידות לאינסולין לאורך זמן, התאים בלבלב צריכים לעמוד בקצב ייצור אינסולין גבוה ובסופו של דבר הם "מתעייפים", מה שמוריד את כמות האינסולין המופרש, ואז נוצר מצב שבו הסוכר נשאר גבוה בדם, מה שמוגדר כסוכרת סוג 2.

זאת לא גזרת גורל

עד פה החלק הפחות נחמד, ועכשיו לחלק האופטימי.

תדעו שעמידות לאינסולין זה לא גזרת גורל, זה משהו הפיך שבעזרת שינויי של אורח החיים שלכם תוכלו להחזיר אחורה, רק חשוב שתתייחסו להמלצות ברצינות, כי אם תעשו את זה חצי, לא בטוח שזה יעבוד לכם, אז תאמצו את ההמלצות ותוכלו ליצור שינוי.

-עצם זה שתתחילו להפחית שומן מהגוף, אתם עוזרים לתאים שלכם להתחיל להגביר את הרגישות. בעיקר אם השומן יורד בעיקר מאזור הבטן שלכם.

-שימו לב שאתם פעילים על בסיס יומי. תתחילו לצאת להליכות, שחייה, ריקוד, ריצות, אופניים, תרימו משקולות, כדורסל, טניס, כדורגל, תעלו במדרגות וכל ספורט אחר שתחליטו שמתאים לכם, כל מה שעובד עבורכם, הוא טוב. העיקר שתתמידו באורח חיים פעיל. תבחרו מה סוגי הפעילות העדיפות עליכם ולכו על זה.

-אכילה בריאה הכוללת בעיקר מזונות מעולם הצומח, פירות, ירקות, קטניות, עלים ירוקים, שקדים, זרעים ואגוזים. חשוב שהמזונות שלכם יהיו מלאים, כך שאם אתם בוחרים לאכול פסטה, שתהיה בגרסה מלאה שמגיעה עם הסיבים התזונתיים.
-תורידו מתוקים, אלא אם כן אלה פירות בצורתם השלמה, או כשייק. לא מיץ, כי מיץ הוא ללא סיבים.

-אם אתם מעשנים, אתם מורידים את רגישות התאים שלכם לאינסולין. תחליטו לבחור בכם, בגוף שלכם.

-שימו לב לסוכר שנכנס לכם לגוף בלי להרגיש- תקראו את התוויות של האריזות ותחפשו את הסוכר. תתחילו לקרוא רכיבים ותמנעו ממה שמכיל סוכרים וחומרים רעילים אחרים כמו משמרים, צבעי מאכל ועוד…

-שינה- חשוב לישון לפחות בין 7-8 שעות בלילה. זמן השינה זה זמן קריטי וחשוב לניקוי רעלים וריפוי. אם אתם לא מאפשרים לגוף לבצע את התהליכים שהוא עושה במהלך הלילה, החומרים שהוא מפריש, אתם פוגמים ביכולות שלו. מחקרים מראים ששינה לא מספקת מעלה את הסיכוי לפתח עמידות לאינסולין.

-מתח- מתח מעלה רמות סוכר, משבש פעילות הורמונלית ומעלה את העמידות של התאים לאינסולין.

-אומגה 3- מצאו שאומגה 3 יכולה לעזור לרגישות התאים לאינסולין בעקבות הפחתת כמות הטריגליצרדים בדם.

– מגנזיום, כרום, ויטמין D והחומר הפעיל ברברין שנמצא בצמח מרפא בשם ברברית מצויה, יכולים לתרום גם כן. יש צמחי מרפא נוספים שיכולים לתרום כמו למשל ג'ימנמה.

-צום לסירוגין- נמצא כיעיל לשיפור הרגישות של התאים לאינסולין.