התשובה הקצרה היא: לא!

לפני שאתם מרימים גבה וחושבים שאני מדברת שטויות, כי עד היום בכל מקום שמעתם שצריך לאכול 5-6 ארוחות המורכבות מ-3 עיקריות, בוקר, צהריים וערב + 2-3 מנות ביניים, כדאי שתקשיבו למה שיש לי לספר לכם היום עד הסוף.

כולם מלמדים את זה

הגוף שלנו פשוט לא נועד לאכול אוכל כל היום. לאכול 6 ארוחות ביום או לעיתים קרובות, לא רק שזה לא מעודד בריאות והאצה של המטבוליזם בגוף, זה מוביל למצב שרוב הזמן הגוף במצב של עיכול, גורם לגוף להפרשות של הורמון האינסולין שמוביל לתגובה לא חיובית כאשר הוא כל הזמן מופרש, זה לא ממש מעודד איבוד של שומן עודף, כי אינסולין זה הורמון שמעודד אגירת שומן. זה גורם לגוף פחות להשקיע אנרגיה בניקוי רעלים, כי מתי שהוא במצב עיכול של מזון, הוא משקיע את רוב האנרגיה שם.

אכילה בתדירות גבוהה גורמת גם ליותר תחושת רעב, בגלל האינסולין שמופרש כל פעם שאוכלים משהו. כמובן שזה גם תלוי מה אוכלים, כי כמות האינסולין שתופרש בעקבות סוכרים שונה מאשר אם תאכלו שקדים, אך עדיין יש רמה מסויימת של אינסולין מופרשת לתוך הדם.

כל פעם שיש נוכחות של אינסולין בדם, היכולת שלכם לאבד שומן עודף יורדת, למה? כי הגוף לא מתעסק בשריפה של שומן, אלא בשריפה של סוכר ואגירה של העודפים כשומן.

למה לסבך משהו לא מסובך?

בעבר, לפני שמישהו החליט שצריך לאכול לעיתים קרובות מאוד, אנשים היו אוכלים בדרך כלל 3 ארוחות ביום. בני אדם גרמו לכל הנושא של התזונה להיות מאוד מסובך ומבלבל, אבל אם תעצרו לחשוב על זה, המטרה של אכילה היא לספק לגוף הזנה ולאגור אנרגיה למתי שמזון לא נכנס לגוף. אם כל הזמן אוכלים, כל הזמן נמצאים במצב אגירה.

מתי שהאינסולין יורד בדם, הגוף מפסיק לאגור ופונה למאגרי השומן כדי לייצר לעצמו אנרגיה להמשך הפעילות. אנרגיה נחוצה לכל דבר שאנחנו עושים מהדבר הכי בסיסי כמו נשימה, עד לפעילות בעצימות גבוהה.
איך מגיעים למצב הזה שיש מעט אינסולין בדם? מפסיקים לאכול כל הזמן.

אם אתם רגילים לאכול 6 ארוחות ביום, או רגילים לאכול כמה ארוחות ביום ולנשנש מידי פעם, גם אם זאת קוביית שוקולד אחת שהייתה בין ארוחות, הרגלתם את הגוף שלכם לחיות במצב של אגירה. כאשר האינסולין נמוך בדם, הלבלב משחרר הורמון בשם גלוקגון, שיש לו פעולה הפוכה משל האינסולין, במקום לאגור, הוא מפרק. הוא מאפשר לגוף לנצל אנרגיה, כאשר אין מקור שנכנס לגוף דרך המזון.

כאשר אתם אוכלים לעיתים קרובות, גם אם זה משהו קטן שיכול לעלות את האינסולין, הגלוקגון לא יהיה מופרש, כי הוא מופרש רק כשהגוף זקוק לאנרגיה זמינה, כי לא נותרה לו כזאת.

תתחילו להקשיב לעצמכם

מי מכם ששנים אוכל המון ארוחות וגם רגיל לנשנש על בסיס קבוע, יתכן ויקח זמן עד שהגוף יגיב בצורה טובה לזה שאתם אוכלים ארוחות מרוכזות, ויתכן ותרגישו צורך לאכול יותר בין הארוחות. המטרה שלנו היא להוריד לגמרי את הצורך "לחטוף" פה משהו, שם משהו. אנחנו רוצים להגיע למצב שהאוכל לא מעסיק. אכלתם ארוחה, נהנתם ממנה, שבעתם ממנה ועכשיו אתם יכולים להתפנות לעשות דברים אחרים, עד הארוחה הבאה שתהיה עוד כמה שעות. במצב אופטימלי, הגוף לא נעשה רעב תוך זמן קצר. 

בשלב הזה בחייכם, אתם בטוח בכירים את התחושה הזאת, שאכלתם ארוחה ותוך זמן קצר אתם שוב רעבים, או מצב שאכלתם ארוחה והיא מחזיקה אתכם במצב נעים של שובע הרבה זמן.

תבינו, כל פעם שאתם אוכלים, אתם יוצרים תגובה של אינסולין, יש מזונות שיעלו קצת את האינסולין, יש כאלה שיעלו יותר, אבל כל פעם שאתם עושים את זה, אתם חוסמים את הגוף מלגשת למאגרי השומן שלו והשומן לא נמצא שם סתם, הוא נמצא שם כדי שבין היתר, נשתמש בו, אבל אם אתם כל הזמן אוכלים, זה לא יקרה, כי תמיד הגוף יהיה במצב של אגירה ולא במצב של שימוש במאגרים הקיימים.

מה שאני ממליצה לכם לעשות, זה כשאתם קמים בבוקר, לא למהר לאכול מיד. תרגישו עם עצמכם האם באמת אתם זקוקים עכשיו לארוחה.

אם אתם מרגישים רעב, אז כנראה שאתם זקוקים לזה.

הרבה אנשים שקמים בבוקר, לא מרגישים רעבים, אבל בגלל שלמדו את כולנו כמה חשובה ארוחת בוקר, יש אנשים שהרגילו את עצמם לאכול בבוקר, אבל הגישה הזאת בעיניי שגויה.

כשאנחנו קמים בבוקר, הגוף שלנו במצב של צום, כי הרי במהלך הלילה לא נכנס אוכל לגוף. בצום מה שקורה זה שהגוף משתמש במאגרים על מנת להפיק אנרגיה והוא גם מקדיש משאבים לניקוי רעלים.

כאשר הגוף צריך לפרק ולעכל מזון, התהליך הזה מקבל הרבה פחות תשומת לב כי הגוף משקיע את המשאבים בעיכול.

לכן, לאפשר לגוף שלכם להמשיך עם הצום הזה שהתחלתם בלילה, זה לא דבר רע, במיוחד אם אתם מרגישים שאין לכם צורך לאכול.

שימו לב שאם אתם מתחילים את היום עם קפה שיש בו סוכר או תה עם סוכר, או כל משקה אחר עם סוכר, הרסתם לעצמכם, כי האינסולין בדם יקפוץ ובלי קשר לזה, להתחיל את היום שלכם עם סוכר, זה גרוע, כי זה מכין אתכם ליום של רכבת הרים מבחינת אינסולין.

יהיה לכם יותר צורך למזונות לא מזינים וסביר להניח שיפתח לכם התיאבון לאורך היום.

מה שמומלץ לשתות על הבוקר אלה מים עם לימון שתומכים בתהליך הניקוי.

אם אתם חייבים בבוקר תה או קפה, אז בלי סוכר. אתם יכולים להמתיק עם סטיביה, ואם לא הסתדרתם עם הסטיביה, אז עם קסיליטול.

הכל זה עניין של להתרגל לדבר חדש. בהתחלה כשאני עברתי לסטיביה בתה שלי, זה הרגיש לי מוזר, היום זה כבר מרגיש לי טבעי, כי התרגלתי לטעם של הסטיביה.

הכי חשוב זה שתהיו בהקשבה לגוף שלכם ולרעב אמיתי שיש לכם. רעב שמגיע מבטן שלכם, לא מהמוח שלכם. המוח יגיד שבא לכם משהו, ופה אתם יכולים לבחון את עצמכם. אם אתם מאוד רעבים ויש לכם בבית רק משהו אחד, שהוא לא הדבר הכי אטרקטיבי עבורכם, אם אתם באמת רעבים, אתם כן תאכלו אותו, אבל אם הרעב הוא לא באמת אמיתי, אתם תרגישו שלא בא לכם.

צרו לכם הרגל

תחליטו שמעכשיו אתם במודעות לנושא הזה שכל פעם שאתם אוכלים אתם מכניסים את הגוף שלכם למצב אגירה ולמצב שהאינסולין שלכם מופרש לזרם הדם, שזה לא מצב תקין. אינסולין אמור להיות מופרש, אבל לא בצורה כרונית כל הזמן.

אם אתם מחליטים לפנק את עצמכם עם דברים מתוקים מפעם לפעם, רצוי שתעשו את זה בצמוד לארוחה, מאותו עיקרון שדיברנו עליו.

אתם תראו שככל שתתרגלו את זה, יהיה לכם יותר קל לא לאכול כל הזמן וכן לאכול באופן מרוכז ומודע יותר.