בלוטת התריס היא בלוטה שיושבת באיזור הגרון. הפעילות שלה היא קריטית לחיים. בלי ההורמונים שהיא מייצרת, אין חיים. ההורמונים שהיא מייצרת מגיעים לכל תאי הגוף ומשפיעים על חילוף החומרים. היא משפיעה על המצב רוח, על האיזון של שאר ההורמונים בגוף וחוסר איזון שלה יכול המון פעמים להתפרש כבעיות בריאותיות שלא קשורות אליה.

במידה ומתקיים חוסר איזון, יתחילו לצוץ סימפטומים. רמת חומרת הסימפטומים של יתר או תת פעילות של הבלוטה משתנה מאוד בין אדם לאדם, ממצב שלא ניתן לזיהוי בבדיקת דם ונקרא "תת קליני" עד למצבים מסכני חיים. תת פעילות נפוצה יותר.

זאת ממש מערכת שלמה ששולטת כמעט בכל הגוף. אם קיימת בגוף בעיה של הפקת הורמוני תריס התפקוד ירד גם בבלוטות אחרות בגוף. המון פעמים קורה שאנשים סובלים מתסמינים מסויימים ולא מקשרים את זה לבעיה הקשורה לתריס וכשאני אומרת תסמינים, אני מתכוונת לבעיות מאוד נפוצות שאותן אני מפרטת בהמשך.

העניין הוא שבלוטת התריס עובדת ביחד עם בלוטת האדרנל, שהיא כאמור אחראית על צד הורמונלי חשוב ונוסף בגוף, במיוחד כשמדובר על תפקוד במצבי לחץ, על קצב הלב שלנו, על זרימת הדם ומגוון גדול של דברים וברגע שתפקוד בלוטת התריס משתבש, זה משבש גם את הפעילות של בלוטת האדרנל.

זה גורם לתחושה שפשוט יצאנו מאיזון ואנחנו כבר לא כמו שהכרנו את עצמנו.

בדיקות דם לבלוטת התריס

הבדיקה הנפוצה מודדת את הורמון ה- TSH בדם, אך מה שמוגדר נורמה, הוא לא באמת נורמה אצל כולם וזה לא ההורמון היחידי המעורב בתפקוד תקין של הבלוטה.
רק 5% מהאוכלוסיה אמורה להיות מחוץ לטווח הנורמה של הבדיקה. בדרך כלל מגדירים בין 1-3% מהאכלוסייה כסובלים מתת פעילות בלוטת התריס.
הבדיקה הזאת נחשבת מיושנת ולא מדוייקת.
אסור לאבחן את פעילות בלוטת התריס רק על סמך TSH.
שווה לעשות גם בדיקה הבודקת את הנוגדנים של בלוטת התריס, של ההורמונים T3, T4 וגם בדיקת אולטרסאונד.

הסיבות הנפוצות לבעיות בבלוטת התריס

בעיקר בעקבות דלקתיות, הנוצרת בעקבות סגנון החיים והתזונה שאוכלים שיוצרת תגובה לא טובה בגוף.

זה יכול להיות בעקבות רעילות, שיוצרת עומס על הגוף ובעיקר על הכבד שאחראי להיפטר מעודפי אסטרוגן. אסטרוגן בעודף יוצר המון בעיות בריאותיות, בניהן בעיות בבלוטת התריס.
זה יכול לקרות גם בעקבות חוסרים תזונתיים כיוון שכדי לייצר את ההורמונים שלה, היא צריכה חומרי גלם, ביניהם יוד שמגיע דרך המזון ורכיבים נוספים שאפרט בהמשך.

ומערכת חיסון שתוקפת את הגוף, שיכולה להיגרם בין היתר בעקבות רגישות למזון מסויים שמגרה את מערכת החיסון לתקוף את הגוף וזאת הסיבה הכי נפוצה מכולן. במצבים האלה זה קריטי לבדוק שיש לכם מקורות לאומגה 3 בתזונה וגם ויטמין D, שהוא דרך השמש או תוספים. יש שיעור שמתמקד בויטמין D שאם עדיין לא שמעתם, ממליצה לכם לעבור אליו בסיום השיעור הזה.

תת פיעלות של בלוטת התריס שנגרמת במהלך הריון ברוב המקרים נעלמת לאחר תקופה, כאשר הגוף חוזר לאיזון.

במצב של תת פעילות בלוטת התריס וגם ביתר פעילות, כל תפקוד חילוף החומרים בגוף משתבש. חלק מהאבחון של הבעיה, זה לזהות האם יש תסמינים וסימנים של המצב.

תת פעילות יותר נפוצה מיתר פעילות ולפעמים כשהבלוטה יוצאת מאיזון היא תתפקד ביתר ולאחר מכן תעבור למצב של תת פעילות.

במצבים של תת פעילות יתכן ותחוו את הסימנים והתסמינים הבאים:

דיכאון, עייפות, קור בידיים וברגליים (לא חייב להיות ביחד), עור יבש, עור חיוור, נשירת שיער, חוסר הזעה גם בזמן פעילות ספורטיבית, בעיות במחזור החודשי, השליש החיצוני של הגבות נעשה דליל, הפנים נעשות מעט נפוחות בחלק התחתון, עצירות כרונית, בעיות שינה, זיכרון לקוי, עקצוצים בידיים וברגליים (לא חייב להיות ביחד), תשישות, ריכוז לקוי, בעיות בשרירים, קושי בכניסה להריון ועוד…

לא צריך שכל התסמינים יופיעו על מנת לחשוד במצב של תת פעילות, אבל גם לא תסמין אחד או שניים.

10 תסמינים הם נורה אדומה מהבהבת.

תסמינים של יתר פעילות:

ירידה במשקל, דופק מהיר, עצבנות, נטייה לחרדות, רעד, תיאבון מוגבר, הזעה מוגברת, הפרעות במחזור החודשי, יציאות תכופות, הגדלה של בלוטת התריס, נדודי שינה, קושי בריכוז, נשירת שיער, חולשת שרירים, עייפות, שיער דק.

ציסטות וגוייטר

מחסור ביוד יכול לגרום להתפתחות ציסטות וגוייטר (שזה השם המקצועי להגדלה של הבלוטה), מחסורים תזונתיים של גורמים המעורבים בייצור ההורמונים והתפקוד גם כן יכולים לשבש את הפעילות שלה. אם אתם אוכלים מאכלים המגיעים מהים, בעיקר אצות, יתכן ואתם מספקים לגופכם את מה שהוא צריך. מלח גם מכיל יוד, אך צריך להיות מצויין על האריזה שהוא מועשר ביוד או עדיף מזה, מלחי ים אמיתיים ולא שולחניים. במצב של השימוטו, כלומר תת פיעלות הנגרמת בעקבות מערכת החיסון, אסור לקחת יוד במטרה לטפל במצב, מכיוון שהמצב רק יחמיר.

ויטמינים כמו, A, C, E וויטמיני B בדגש על B3 ו- B5 וגם המינרלים מנגן, אבץ וסלניום וכמובן נוגדי חימצון או בשם השני שלהם, אנטי אוקסידנטים חשובים גם כן. לטובת מי שלא זוכר מה זה אנטי אוקסידנטים, מדובר בפיגמנט של עולם הצומח. פיגמנט זה הצבע ולכל צבע יש את כוחות העל שלו, וזאת הסיבה שבגללה אומרים שמאוד חשוב לאכול מכל הצבעים.

צריך לשים לב שמקבלים גם חלבון מלא לגוף, כיוון שאחת מחומצות האמינו בשם טירוזין חשובה גם היא לפעילות תקינה של הבלוטה.

גלולות למניעת הריון יכולות לפגוע בהמרה של הורמון הבלוטה ממצב לא פעיל לפעיל וגם לפגוע בייצור ההורמונים של הבלוטה.

מזונות גויטרוגנים אלה מזונות שמכילים חומר שמונע ספיגה של יוד וניצול שלו. בבישול החומר הזה נהרס, כך שניתן לאכול את המזונות האלה לאחר בישול שלהם. המזונות הם: כרוב, כרובית, ברוקולי, לפת, כרוב ניצנים, כרוב מסולסל, חרדל, צנוברים, דוחן, בוטנים. סויה נחשבת גם כן גויטרוגנית אך יש טענה שהיא בעייתית לאנשים עם תת פעילות גם כאשר עברה בישול.

נמצא שאכילה של פעם-פעמיים בחודש סויה במצב של תת פעילות לא משפיעה לרעה.

גלוטן נמצא כאחד מהסיבות העיקריות לתת פעילות תריס על רקע אוטואימוני, בו מערכת החיסון תוקפת את הגוף. למצב הזה קוראים השימוטו. יש עוד מזונות שמגיבים בצורה כזאת על מערכת החיסון ויכולים להיות גורם למצב הזה כמו: תירס, סויה, ביצה, לקטוז שנמצא בחלב ומוצריו, חיטה, בוטנים ויש עוד מזונות אלרגניים, אך אלה העיקריים.

חלק מהמזונות האלה עוברים הנדסה גנטית, שעלולה ליצור את הגירוי הזה למערכת החיסון ולגרום לה לתקוף.

כן חשוב לשים לב שאם אתם מפסיקים לאכול מאכל מסויים, שזה לא יגרום לכם לאכול בכמויות מזון אחר, כי רגישות בין היתר נוצרת כשאוכלים בעיקר מזון מסויים לאורך זמן ארוך על בסיס יומי.

מצב של עודף אסטרוגן

עודף אסטרוגן בגוף יכול להיות בעייתי, כיוון שהוא עלול לדכא את פעילות בלוטת התריס. זה רלוונטי לא רק לנשים אגב, למרות שבגברים זאת סיבה פחות נפוצה לתת פעילות של התריס. כאשר האסטרוגן בעודף הוא גורם לכבד לייצר סוג של חלבון שנקשר עם הורמון התריס ומפחית את הכמות שלו באופן הזה. עודף אסטרוגן  יכול להיגרם מכמה סיבות ביניהן תזונה וקושי של הגוף להיפטר מאסטרוגן שאין בו שימוש.

מבחינת תזונה, מזונות המכילים הורמונים, כמו בשר וחלב, משבשים את הפעילות ההורמונלית בגוף שלנו. מזונות מעובדים שמשולבים עם הרבה סוכר או שומן תעשייתי.

אלכוהול גם תורם למצב, מכיוון שהוא מכביד על הכבד, מה שגורם לפעולה של הכבד להיות פחות טובה, מה שיגרום לאסטרוגן בעודף לא לעבור תהליך של יציאה מהגוף.

תזונה חסרה בסיבים תזונתיים גם כן תעודד אסטרוגן עודף להישאר בגוף.

מה יכול לעזור להוריד את רמות האסטרוגן העודפות? ירקות ממשפחת המצליבים שהם: כרוב, ברוקולי, נבטי ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, צנונית, צנון, גרגר הנחלים ועוד…שימו לב שאלה גם מזונות שנחשבים גויטרוגנים לכן אם יש לכם תת פעילות, רצוי לבשל אותם לפני אכילה שלהם.

מזונות נוספים שבדרך כלל טועים ומחשבים אותם ככאלה שיכולים לעלות את האסטרוגן, אלה מזונות שמכילים פיטואסטרוגנים, שזה אסטרוגן צמחי, מוחלש פי 25 מאסטרוגן רגיל. למה זה עוזר לאזן את האסטרוטגן בגוף ולא מגביר את כמות האסטרוגן? כיוון שהוא תופס חלק מהמקומות של האסטרוגן הרגיל וכאשר הוא עושה זאת הוא עוזר בהפחתה של האפקט של האסטרוגן בגוף, כי לא כל האסטרוגן מגיע לביטוי, אלא רק חלק ממנו והחלק האחר שהוא האסטרוגן הצמחי יש לו אפקט מוחלש הרבה יותר. מזונות שמכילים פיטואסטרוגנים הם: סויה (שיכולה להיות בעייתית במצב של תת פעילות כי היא גויטרוגנית), זרעי צ'יה, זרעי פשתן, קוואקר, בטטות, שקדים ואגוזים, שומשום, שעורה, חומוס, שעועית ירוקה ועוד…

פעילות גופנית עוזרת גם כן, כיוון שהיא מעודדת את הבלוטה להפריש את ההורמונים ומעלה את הרגישות של התאים להורמונים. אם כי זה רק תוספת לטיפול העיקרי. כיוון שבמקרים של חוסרים תזונתיים, אם אין חומרי גלם, אז גם אם תעשו המון פעילות, עדיין יש בעיה בהפקה של ההורמונים. במקרים שבהם מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה, זאת גם בעיה שאולי אפילו יכולה להחמיר את הבעיה. לכן פעילות גופנית רלוונטית בעיקר במצבים שבהם הבעיה נוצרת בעיקר על רקע בתהליכים של תמיכה בכבד ובניקוי שלו ובזמן שמטפלים בחוסרים, היא תוספת מבורכת.